מתי אנו נדרשים לתרגום "מוסמך" ומתי לא?
בישראל, בניגוד לחלק ממדינות אירופה, אין צורך ברישיון מקצועי כדי לעסוק בתרגום (בניגוד כמובן לעורכי-דין, אדריכלים ובעלי מקצוע אחרים).
למעשה, השוק פרוץ למדי בתחום זה והוא מוצף באנשים שהתנסו בחייהם בתרגום כזה או אחר (לעתים קרובות הם עזרו לחבריהם באוניברסיטה ומכאן היתה הדרך קצרה עד שהם אזרו אומץ להציג עצמם בתור מתרגמים מקצועיים).
כשבודקים את הנושא יותר לעומק מגלים שיחסית לכמות האנשים בארץ שמציגים עצמם כמתרגמים, מעטים הם אלה שעוסקים בתחום כמקצוע עיקרי ושיש להם ניסיון רב שנים בתרגום טקסטים מגוונים או אפילו מתמחים בסוג מסוים של טקסטים (למשל תרגום משפטי).
תרגום משפטי, למשל, כדי שיהיה קביל בבית משפט, חייב להיות מתורגם בצורה קפדנית ומדויקת.
אומרים על תרגום משפטי (לעומת תרגום ספרותי, למשל) שהוא יבש וטכני וזה אכן כך – התרגום צריך להיות מדויק בתרגום העובדות שמופיעות במסמך המקורי ואסור שיסטה ממנו.
ולכן, בגלל שלא נדרש בארץ, כאמור, רישיון רשמי לעסוק בתרגום, בתי המשפט מסתמכים למעשה על אישורים מחברות תרגום שביצעו את התרגום המשפטי שמוצג בבית המשפט.
כשנדרשים לתרגום חוזה או מסמך משפטי אחר, מומלץ מאוד להיעזר בחברת תרגום שמתמחה בתרגום משפטי וכך תהיו מוגנים טוב יותר מבחינה משפטית וחוקית.