שפות תרגום

השפה האמהרית היא שפה שמית אך נבדלת היא מהשפות השמיות האחרות. למעשה היא מוזרה למדי ואינה קלה כלל לתרגום.

מבחינות רבות היא דומה לשפות השמיות האחרות – יש בה שורשים ומהם נגזרים פעלים ושמות עצם בהתבסס על תבניות קבועות, ההבחנות בה בין העיצורים הגרוניים היטשטשו (כמו בעברית – בין האל"ף לעי"ן או בין החי"ת לכ"ף) – אך מעבר לכך, התחביר שלה שונה מאוד מזה הנפוץ בשפות השמיות האחרות.

כשבוחנים את מבנה המשפט באמהרית רואים שהוא פשוט "מעורער" וכלל לא עוקב אחר החוקים של השפות השמיות האחרות. למשל, שם התואר קודם כאן לשם העצם (שלא כמו בערבית ובעברית) – ראה למשל את שם עיר הבירה של אתיופיה, אדיס אבבה ("פרח חדש"), שנכתב "חדש פרח".

אמנם הסדר דומה לזה שבגרמנית, רוסית ואנגלית, אך כאן זה מגיע לרמה חדשה שבה כל תיאור מופיע לפני המתואר. לדוגמה, "המסיבה שהשתתפנו בה אתמול בתל אביב" מתורגמת ל-"אתמול בתל אביב שהשתתפנו בה המסיבה".

באמהרית, כל משפט יכלול שם פועל אך תמיד הוא יופיע בחלק האחרון של המשפט ולכן התרגום של "חיים סיפר, המסיבה שהשתתפתי בה אתמול בתל אביב היתה לכבוד יוסי" תתורגם לאמהרית כך: "חיים אתמול בתל אביב השתתפתי בה המסיבה יוסי היתה לכבוד סיפר" (נסו עכשיו לתרגם משפטים מורכבים יותר או משפטים מהתנ"ך ...).

בנוסף, סגנון השפה האמהרית מכתיב משפטים סבוכים וארוכים ביותר וכשבאים לפענח אותם נתקלים בקושי נוסף בגלל מיעוט השימוש בסימני פיסוק.

יש בה 33 אותיות כשהניקוד הוא באמצעות 7 סימנים שונים שמתווספים לאותיות (בדומה לניקוד בשפה העברית). סימן הניקוד מתווסף לאות וכך משנה את צורתה.

תרגום מאמהרית לעברית או לכל שפה מערבית אחרת דורש תשומת לב רבה יותר מהרגיל, הבנה מעמיקה של שפת היעד (מיותר לציין שמבנה קלוקל של משפט יעורר גיחוך שלא לדבר על עוגמת-נפש אצל הקורא) ויותר מהכול, סבלנות.

התרגום דורש זמן רב יותר ויש לקחת זאת בחשבון כשמזמינים תרגום, שלא לדבר על תרגום משפטי שבו למבנה המשפט עלול/עשוי להיות השלכות מרחיקות לכת על תוצאות הדיון המשפטי.